קאסול כפר קטן בצפון הודו, הנוף מדהים ובלתי ניתן לתאר, הרים עמוסים בעצים ירוקים,נהרות מים,מזג אוויר נהדר ובחורף המקום די שומם ,בעקבות השלגים שם ועוד חודש המקום נסגר.
קאסול מאוכלסת בעיקר ע"י ישראלים והדינאמיקה של התחלופה,היא פשוט בלתי נתפשת.
בשבוע שעבר הייתי באזור בעבודה עם צוות שלם ומצאנו כי כפר הקטן,מאכלס קרוב ל-1,000 צעירים ישראלים בגילאים שונים,שהעיקר הם צעירים לאחר שירות צבאי.
היו בכפר צעירים חילונים, חובשי כיפות,נוער הגבעות,סטודנטים ומכל הסוגים והשכבות בישראל.
הכפר די עלוב כיתר הישובים בהודו ,אבל מנסה לשמור על צביון של עיירת קיט.
קאסול בעיקר היא המקבילה של אזור גואה שבהודו ואין איש שאינו יודע ו/או שמע על גואה, אחד מההבדלים הגדולים בין 2 האזורים,זה מזג האוויר הקריר וסוגי הטראקים שיש למטיילים.
אבל לא באתי לכתוב לכם על אתר התיירות הזה ומה שמדאיג אותי וצריך להדאיג אתכם,זה תחום הסמים והשימוש בהם ע"י צעירי ישראל.
אני במקור הייתי איש מחלק הסמים של המחוז הצפוני של משטרת ישראל ויש לי רקע והבנה בתחום זה ,אבל מה שמתרחש שם,פשוט השאיר אותי המום ואפשר לומר,אפילו נסער.
תצביעו על סם כלשהו ויש לכם את זה בנמצא פה.
הסם המרכזי המשמש את מרבית הצעירים במקום,הוא סם הגארס {גראס} הירוק,שגודל בצלעי ההרים לאורך הדרך צפונה מקאסול,הוא גודל ואינו מוסתר,נהפוך הוא , ניתן לראותו אותו במעבר בדרכים ועל פניו נראה שהגידול הוא חוקי לחלוטין.
10 גרם של סם זה,עולים כ-2,000 רופי, סך של 120 ₪ והוא נחשב לחומר טוב ונקי מכל מיני כמיכלים.
חנויות רבות יש בכפר,המוכרות כלים לשימוש הסם הזה.
אין פינה,אין זולה,אין בית הארחה,אין בית קפה,אין חדר שצעירי ישראל ,אינם מעשנים את החומר הזה.
ניתן לראות הצילום אווירי,ענני עשן של השימוש בגארס ואני לא צוחק בסוגיה זו.
לפי הערכתי רוב רובם של הישראלים מגיעים למקום מתוך ידיעה כי שם יהיה ניתן להשתמש חופשי בסם זה.
לא פעם אותם צעירים אפילו הזמינו אותי לעשן ולגלגל סיגריה,גם בתוך בית חב"ד .
מהבוקר עד הבוקר,אותם צעירים הולכים מסטולים ומתנהגים כמסוטלים וזה די מזעזע לראות שהקשר שלהם לקרקע,קצת רחוק ומרוחק.
גם אם אתה לא מעשן,"הלחץ החברתי" יגרום לך לעשן אתם סמים.
כאב הלב לראות נערות מכל הצבעים כשהן משתמשות בסם ונתונות ללחץ החברתי לנסות את העישון.
עד כאן זו לא הבעיה המרכזית של המקום וצעירי ישראל,הבעיה היא השימוש בסמים קשים מעבר לגארס ואלו הסמים הכבדים.
סמים שדופקים לאנשים את הקופסא לגמרי וישנם צעירים שהקופסא נדפקה להם לחלוטין ולא פעם אנחנו שומעים על משלחות חילוץ המגיעות לחלץ את הילדים ובשבוע שאני נכחתי שם, מצאנו צעירה כבת 20,שהיא במקור מהתנחלות בחבל בנימין ופשוט היא הלכה לאבוד והרבנית של בית חב"ד ,פשוט אימצה אותה לכמה ימים בביתה,עד אשר הוריה הגיעו לחלץ אותה.
ניתן למצוא במקום קוקאין נקי במחיר של 20,000 רופה לגרם.
רוצים אל.אס.די? , אין בעיה ,פשוט תבקשו מהמוכר/דילר.
רוצים בולים? יש.
נוזלים שונים של סמים נמכרים במקום.
ואיך לא, מי מוכר הסמים במקום ? – גאוות יחידה , בעיקר הישראלים.
השיחה היומיומית של הצעירים בכל מקום ובכל שעה,"בא לך לנסוע לאיזה כפר ונעשה אל,אס,די?".
אני יושב לארוחה בבית חב"ד , בחור בשנות העשרים המוקדמות, חושב כיפה,משוחח עם בחור נוסף לידנו בשולחן והוא אומר לו "אני חייב לעשות אל,אס די, 2 האחים שלי בארץ עושים את זה".
הצעיר השני מנסה למנוע ממנו לעבור לסם הזה ומסביר לו את הסכנות של הסם הזה,אך חושב הכיפה בשלו.
שבוע לפני שהגעתי למקום,מטייל ישראלי,אשר השתמש בסם זה,השתגע לחלוטין והתחיל לעשות את צרכיו ברחוב הראשי של הכפר.
כשהם מגיעים למקום,לא מעניין אותם איזה גודל החדר,האם החדר מלא בחלקו בכל מיני חרקים, האם החדר נקי,זה בכלל לא מעניין אותם, העיקר השאלה הראשונה,האם יש בבית הארחה,"זולה לעישון".
אני לא יכול לעשות הכללה על כל הנוער,זה פשוט לא יהיה הוגן,אבל לפי הערכתי קרוב ל- 80-90% מהמגיעים למקום, משתמשים בסמים. יש להם שפה משלהם והם מדברים אותה בכל שיחה ושיחה {מצטער לא הבנתי את כל הביטויים,אבל ירדתי לעומקן תוך ½ יום}.
אני מציע לכל הורה , לבדוק היטב ולהתחיל לדאוג המצב שם לא טוב בכלל {ואני עוד עדין עם הביטוי הזה}.
אני אישית עוד לא יצאתי מזה.