כבוד גדול הוא לי ,לקבל שיחת טלפון מאחד ממשרדי עריכת הדין הגדולים בצפון, אתה מוזמן מחר לפנות הצהריים לפגישת,כך ביקשה ממני מזכירת המשרד. הוכנסתי לחדר הישיבות,קיבלתי אספרסו קצר וכוס מים קרים. לחדר נכנסו 2 עורכי דין ולקוח שלבוש בחליפה מחויטת ונראה אדם מרשים.
לאחר הכרה ראשונה,הוצגו בפני מסמכים,אשר הצביעו על חברה באזור השרון,אשר חבה לאותו איש עסקים 1.700,000 ₪. ראה דודו ,החברה הנ"ל נסגרה רשמית ואנחנו בתביעת חוב כנגדה,הבעיה שהם הקימו חברה חדשה ויש פה בצורך לבצע חקירה מהסוג של "הרמת מסך". יש לנו המלצה טובה עליך שאתה בתחבולה ובעורמה,תצליח לקשור בין החברה החייבת והחברה הנוכחית.
סוכם כי אעביר באותו יום הצעת מחיר ללקוח וכך עשיתי ותוך 5 דקות קיבלתי "אור ירוק",האמת ששכר הטרחה פה היה גדול,כי הערכתי שהעבודה לא תהא קלה כלל. עם תיק המסמכים שהיה ברשותי,אותו קיבלתי בפגישה יצאתי לעבודה. אני אישית מת ואוהב תיקים מהסוג הזה,כי יש פה צורך בסיסי לבצע חקירה מורכבת,עניינית,מקצועית,מאתגרת ואתה כחוקר חייב להפעיל פה את כל הניסיון המקצועי שלך. בתיקים מהסוג הזה,יש צורך בסיסי לאסוף מודיעין וממנו למשוך "קצה חוט" ולפעול בהתאם למודיעין שאספת.
כחוקר אתה מחפש "תביעות משפטיות" ומנתח אותם מיהם הצדדים,אוסף אמצעי תקשורת שונים של העסק", אוסף לקוחות,בודק ונובר בעולם האינטרנט , יושב ונובר ימים שלמים,זה לא מספיק לחפש בגוגל תוך הקשת שם,אתה מוצא שם נתון באותו שם וממנו אתה מתחיל לעשות סריקה על הנתון וחוזר חלילה, ישיבה ארוכה אל מול המחשב. במקביל שלחתי חוקר מהמשרד עם ציוד צילום מרחוק והנחתי אותו לשבת כמה ימים בבקרים, לצלם מרחוק את המפעל…לצלם את רכבי החברה…לצלם משאיות של הכנסת חומרי גלם ומשאיות עם מכולות שיוצאות מהמפעל,כולל מספרי מכולה. פשוט להיות העיניים שלי בשטח.
למדתי מה עושה המפעל,מיהם הלקוחות שלו,מהו הרכב כוח האדם ובעלי תפקידים בו,כמות הסחורה שיוצאת,מיהם ספקי חומרי הגלם. תיק המודיעיני היה כבר עב כרס והכיל נתונים רבים,למדתי ושיננתי את אשר אני יודע על המפעל,בנוסף למדתי היטב מהו קו המוצרים של המפעל, למדתי מחירים ונכנסתי די עמוק לתוך זה. כאשר הכל היה ברור לי,התחלתי בחקירות במעגלים רחוקים שלא יקשרו אותי למפעל ואספתי ראיות למכביר על "תרגילה" של החברה להתחמק מהחוב.
בוקר אחד הרמתי טלפון למנהל המכירות של המפעל ,הצגתי את עצמי כאיש עסקים מחו"ל ונקבעה פגישה במפעל לעוד יומיים. עוד באותו בוקר,ניגשתי לסוכנות להשכרת רכב ושכרתי משם מרצדס כסופה נוצצת וחדשה והגעתי למפעל. בדרך התקשרתי לאותו נציג והודעתי לו שאני מגיע עוד כמה דקות,הוא פשוט חיכה לי בשער המפעל,כשהוא מבחין שאני מגיע במרצדס חדשה. ישבנו בחדר הישיבות של הנהלת המפעל ועשינו היכרות,שבה אני מציג את עצמי כאדם שחי באירופה ומעוניין לרכוש את המוצרים שלהם.
לציין כי כל השיחה הוקלטה וצולמה בציוד סמוי לגמרי. הוא החליט לעשות לי סיור מודרך במפעל ושוחחנו בדרך על העסק. כמובן שידעתי להוציא ממנו את הפרט הכי חשוב,שאלו הם אותם בעלים,זה אותו עסק,אלו הם אותם ספקים והוא כעת מרחיב את חוג הלקוחות. "העסקה" איתי הייתה אמורה להיות על 700,000 יורו והוא היה די מגורה להיות איתי נחמד מאוד ולכן שיתף איתי פעולה. בחקירה בכיסוי,אין לך הרבה אופציות ואני ודוגל באמרה "שיש לך כדור אחד בקנה" – אז תירה.
וכך התנהגתי איתו,כאשר הוא התחיל להיפתח איתי,התחלתי להציף אותו בשאלות ענייניות לגבי העסק הנוכחי והקודם. לדבריו ואני מצטט " הייתה לנו תקלה בחברה הקודמת והמנהלים והבעלים הנוכחים,הם אותם בעלים ופשוט החליטו לפתוח חברה חדשה עם שם כמעט זהה" , אמר והוסיף "אין לך שום דאגה בגלל מזה ,מה שהיה אז זה בדיוק אותו דבר"…"אני כבר עובד כמנהל מכירות של העסק הקודם והנוכחי ,כבר 12 שנה"…..לא היה שום שינוי במצבת כוח האדם"….
ביקשתי הצעת מחיר ונתתי לו אימייל {מזויף כמובן} לשליחת המייל עם ההצעה. החקירה בכיסוי,הייתה לשביעות רצוני. הגעתי למשרד , תמללנו את הסרט וההקלטה, הכנו דו"ח חקירה מפורט על 52 עמודים ,שבהם הוכחנו כי שום דבר לא השתנה מהחברה שנסגרה לחברה הנוכחית,כמובן שגולת הכותרת של הדו"ח, הייתה אותה "חקירה בכיסוי" שערכתי למנהל המכירות של המפעל. בפגישה נוספת עם הלקוח ויועציו המשפטיים,הם ישבו בנוכחותי לקרוא את הדו"ח וכמובן הבאתי איתי מחשב נייד,ע"מ להראות להם את הסרטון.
לציין כי הם לא אמרו לי מילה כל העת וחשתי באי נוחות מסוימת. בסיום הצפייה וקריאת הדו"ח , פשוט נאמרה מילה אחת ולא יותר "שאפו". הרגשה טובה לצאת מישיבה שכזו.