לפני מספר שנים,פנה אלי קולגה ממרכז הארץ המועסק ע"י מספר מפעלי מזון ,הוא ניפגש עמי וסיפר לי כי בגליל נפתח מפעל מזון חדש,האמור להתחרות עם אחד המפעלים אותו הוא מייצג. אני זקוק לצילומים של קווי היצור של המפעלים. לראות את המכונות שלהם ולאסוף כל מידע ממנו. זאת דרישה מוגברת ויש עלי לחץ בלתי סביר , מטעם יו"ר המפעלים שאני עובד אתם. אני אסייע בידך,הבטחתי לו …תן לי כמה ימים ואני אפתור לך את הבעייה ….
ידעתי שרק בתחבולה ועורמה אני אצליח להשיג את הנתונים הללו ופניתי לאביגיל,אשה בשנות הארבעים לחייה,נראית טוב פלוס,בעלת בטחון עצמי ויודעת מה היא רוצה מחייה. הבהרתי לה את המשימה ושאלתי אותה באם היא יכולה להשיג לי את הנתונים הללו ? ,אני חושבת שכן, תן לי מצלמה נסתרת ואני כבר אדאג לשאר. באותו שבוע ביום שישי בשעות הצהריים,אני מקבל טלפון מאביגיל, תגיע למשרדך תוך חצי שעה היא מבקשת. הגעתי למשרד .מתוח….סקרן ובנתיים בישלתי קפה שחור ערבי על הגז וחיכיתי בסבלנות. אביגיל הגיע למשרד וחיוך על פניה . נו…..אני שואל מה יש לך לומר ? קח את המצלמה והכנס אותה למחשב.
הייתי המום,כל קווי הייצור של המפעל היו מצולמים בברור ….אפילו המוצרים הראשוניים של המפעל, אריזות אחת על השנייה,היו מצולמות וניתן היה להבחין בהם ואף הכתוביות היו קריאות. טוב ..ספרי לי כיצד נכנסת למפעל ? היא שותה את הקפה המהביל ומעשנת סיגרייה בניחותא ואינה ממהרת להשיב לי. רציתי להרוג אותה באותו רגע….דברי כבר אני לוחץ. הגעתי למפעל לפני שלוש שעות ומצאתי בשער שומר ,המפעל אינו פועל ביום שישי , אמרתי לו שאני רוצה לעבוד במשרדי ההנהלה של המשרד ,השומר אמר לי שאיש לא נמצא כרגע במפעל , שכנעתי אותו שבא לי לעשות סיור במפעל,לראות את טיבו ובאמת באם כדאי לי לעבוד פה בכלל.
השומר שהתלהב כל כך לסייע בידי , נעל את השער החשמלי ועשה לי סיבוב במפעל … חייכתי ואף צחקתי ,על התעוזה ועל הממצאים המעולים. התקשרתי לעמית בתל אביב והזמנתיו ביום ראשון בבוקר לקחת את הממצאים . הוא הגיע ביום ראשון וחיכה לי כבר במשרד משעה שבע בבוקר…. עד היום הוא לא יודע כיצד השגתי את הצילומים.