גם חול נגנב
תחום החקירות הפרטיות מרתק ומעניין רבים, לא מעט אנשים וחברים טובים, מבקשים ממני להצטרף לעבודת שטח. הסקרנות-המתח מניע אותם להגיע לעבודה משותפת. לך תסביר להם שלעיתים אנחנו לא מלקקים דבש , נהפוך הוא השעות הן לא שעות, אתה מתייבש ברכב ולא יכול אפילו לצאת ממנו להטיל את מימיך. טוב. השבתי לחברי הטוב תגיע אלי בשעה 17:00 יש לי איזה מעקב ותצפית , על מחצבה שיש חשד לגניבה של מחצבים , בה בשעה שהמשאיות עוקפות את המשקל ויוצאות לעיתים עם 40 טון חומר וכל זה הולך ישירות לכיס של הכנופיה . אכן חברי הגיע אלי בשעה הנקובה ויצאנו , כאשר אני מצייד אותו במכשיר מירס ונוסעים לשטח לאזור הגלבוע.
תאמת היה קושי רב לשבת עם הרכב שם, כי טכנית לא ניתן לראות את המשקל והברירה היחידה שהייתה לי, היא להעלות את חברי על עץ גבוהה ומשם המרחק הישיר למשקל היה כ-70 מטר. אחרי שעה אני מקבל שידור בקשר…דודו הלכה לי הרגל….אני עומד על ענף והתעייפו לי הרגלים , אין ברירה אני משיב לחברי, אני לא יכול להתקרב אליך, כי ישנם אנשים במשקל והם עלולים להבחין בהחלפה ובתצפית .בכל כמה דקות אני שומע בקשר את חברי….קרעת אותי היום,אני לא בא אתך יותר….הלכו לי הרגליים, אני עומד ליפול…. חברי הטוב התייבש על אותו ענף , שבכל פעם הוא מחליף את רגלו על מנת שיהיה יציב בכלל ובשעה 21:00 לערך , אני מדווח לו במירס , כי משאית עם עגלה נכנסת למחצבה.
לאחר מספר דקות חברי מדווח כי המשאית כלל לא עלתה על המשקל והיא ממשיכה לצאת מהמחצבה עמוסה במחצב, בלי לעצור כלל בעמדת השקילה. המתנתי כמה דקות שהמשאית תצא ואספתי את חברי לרכב . המשאית החלה לעלות בגלבוע לכיוון השטחים ואני והיא הם הרכבים היחידים על הכביש השומם. ידעתי שאם אסע אחריהם במהירות בו נוסעת המשאית 15 קמ"ש, אני עלול להיחשף. הרמתי טלפון לחבר המשמש כקצין בטחון אזורי והוא במקביל הודיע לי , לא תהיה לך בעיה חכה רחוק ממנה הכל יהיה בסדר. ואכן כשראיתי בקצה ההר האימתני את המשאית עוצרת , הגעתי עד אליה והבחנתי כי שני ג'יפים של מג"ב חסמו את
דרכה.
מסתבר כי לא היו ברשותם כלל ניירות של שקילה ו/או תעודת משלוח וכל ה-40 טון חומר היו גנובים. הממצאים הנ"ל גרמו לסערה במחצבה ובקיבוץ, שהרי הגנבים היו שייכים למשפחה שעבדה במחצבה מעל 20 שנה. למרות שחברי התייבש ולא היה לו קל ,הוא המשיך לבקש ממני להצטרף לדברים מעניינים.
מוקדש : לקובי סרור.